החלטה בתיק ס"ע 39794-06-11 - פסקדין

1.         בפנינו בקשה לדחיית התביעה על הסף מפאת מעשה בית דין בגין תיק קודם שנדון בין הצדדים.

2.         רקע כללי :

התובעת, רופאה וטרינרית במקצועה, עובדת אצל המבקשת בשליש משרה החל מחודש 3/99.

ביום 3.6.07 הגישה התובעת תביעה לבית דין זה, בתיק מספר עב' 1696/07, שעניינה תביעה לתשלום הפרשי שכר והלנת שכר על סכום של 3,002,310.61 ש"ח (להלן: "התביעה הראשונה"). ביום 7.6.09 ניתן פסק דין בתביעה זו ומכוחו מונה חשב שכר שהגיש חוות דעת לעניין הכספים המגיעים למשיבה. בסופו של יום ובהתבסס על חוות דעת המומחה מיום 15.2.10, נפסקו לזכות התובעת סך של 141,165 ש"ח.

ביום 23.8.11 הגישה המשיבה לבית דין זה תביעה לתשלום הפרשי שכר על סך של 82,458.34 ש"ח, נכון למועד הגשתה (להלן: "התביעה הנוכחית").

בכתב הגנתה העלתה הנתבעת טענת מעשה בית דין, בהתבסס על התביעה הראשונה.

3.         עיקר טענות הנתבעת

יש לדחות את מרבית התביעה מחמת מעשה בית דין, למעט שכר ותוספות שכר שלא שולמו לתובעת ובלבד שהן מאוחרות למועד הגשת התביעה הראשונה או מתן פסק הדין בתביעה הראשונה (מכתב ההגנה ומסיכומי טענות הנתבעת לא ברור מהו המועד ממנו ואילך מתבקשת דחיית התביעה מחמת מעשה בית דין), מהנימוקים הבאים:

א.         בתביעתה הראשונה עתרה התובעת לכל תוספות השכר הנטענות בתביעתה הנוכחית.

ב.         התובעת צריכה הייתה לכלול בתביעתה הראשונה את מלוא הסעדים להם הייתה זכאית, לטענתה, באותו מועד. משהחמיצה את ההזדמנות שניתנה לה לתבוע את מלוא הסעדים, ומשלא עתרה לפיצול סעדים, הרי שהיא מנועה מלתבוע את אותם סעדים במסגרת התביעה הנוכחית.

ג.         חוות דעת המומחה כללה את כל התוספות המגיעות לתובעת עד לחודש 5/07, ובחלק מחוות דעת המומחה נכללו סעדים המאוחרים לתקופה זו.

ד.         התובעת טענה בתביעתה הנוכחית כי כספים שנפסקו לזכותה במסגרת פסק הדין בתביעה הראשונה לא שולמו במלואם ומשכך עתרה לחייב את הנתבעת לשאת בהם. הסמכות לגבי סכומים אלו מסורה ללשכת הוצאה לפועל, מה גם שהתובעת הגישה את פסק הדין לביצוע שם.

ה.        היה על התובעת לוודא שזכויותיה עד למועד מתן פסק הדין יכללו בחוות דעת המומחה.

ו.          לכל היותר זכאית התובעת לחלק מתוספות השכר בגין התקופה המאוחרת להגשת התביעה הראשונה.

4.         עיקר טענות התובעת

יש לדחות את הטענה בדבר מעשה בית דין מהנימוקים הבאים:

א.         התביעה הראשונה התייחסה לתקופה שמחודש מאי 2000 ועד לחודש ספטמבר 2006. המומחה התייחס בחוות דעתו לתקופה זו בלבד, וגם פסק הדין בתביעה הראשונה, כך שהמועד לפיו נקבעו זכויות התובעת אינו מועד מתן פסק הדין בתביעה הראשונה.

ב.           בתביעה הראשונה, במהלך הדיונים בה ובבקשות חוזרות של ב"כ התובעת הועלתה בעקביות הדרישה שהנתבעת תתקן את אופן חישוב שכרה של התובעת, אולם הנתבעת בחרה להתעלם מדרישה זו כמו גם מפסיקת בית הדין בתביעה הראשונה בדבר תיקון חישוב שכרה של התובעת, ועד היום חישוב שכרה נעשה בניגוד לחוק ולהסכם בין הסתדרות הרופאים הוטרינריים ומרכז השלטון המקומי בדבר העסקת רופאים וטרינריים רשותיים.

ג.            מעבר לדרישה בתביעה הראשונה לתקן את חישובי השכר לעתיד לא היה בידי התובעת לדרוש סעדים עתידיים היות ואין ביכולתה לנבא עתידות ולצפות שעל אף פסק הדין תמשיך הנתבעת לנהוג כפי שנהגה עובר להגשת התביעה הראשונה.